לצוותי תשתיות
העבודה הקשה היא לא ההתקנה.
היא שלושת השבועות שלפניה.
ההתקנה עצמה לוקחת עשרים דקות. מה שלוקח שלושה שבועות זה למצוא מי הבעלים של המערכת הזו היום, לתאם מועד שמתאים לו, לשלוח זימון, להזכיר יומיים לפני, ואז לתעד מה בוצע. זה החלק ש‑Regulaxy מקבל על עצמו.
יום שלישי, אצלכם
שלושים מערכות, ואף אחת מהן לא בשליטתכם.
המצאי יודע מה יש. הוא לא יודע את מי לשאול, מתי מותר, ומה כבר קבוע באותו לילה.
מי בעל המערכת הזו?
השאלה הראשונה בכל חלון, והתשובה נמצאת בטבלה שמישהו עדכן לפני שנתיים. שתי שיחות טלפון לפני שמתחילים.
המייל שלא נענה
שלחתם בקשה לאישור. אחרי שבוע שלחתם תזכורת. אחרי שבועיים התקשרתם. החלון זז חודש.
הזימון שלא נכנס ליומן
מייל טקסט הוא לא זימון. הוא נקרא, נסגר, ונשכח. בלילה של החלון אף אחד לא מחובר.
החלון שהתנגש
בשלוש לפנות בוקר מתברר שצוות אחר עובד על בסיס הנתונים שהמערכת שלכם תלויה בו. שניכם קבעתם לאותו לילה.
התיעוד שנעשה למחרת
בבוקר מישהו כותב סיכום לפי הזיכרון. חצי מהפרטים כבר לא מדויקים.
מה משתנה
אשף אחד, ומה שהיה שרשרת מיילים הופך לרשומה.
הבעלים נשלף אוטומטית
מקלידים שם שרת, והמערכת מביאה את בעל המערכת מהמצאי ואת המייל והטלפון שלו מה‑AD. אין שאלה ראשונה.
שני זימוני יומן, לא מייל
אחד לבעל המערכת ולאנשי הקשר, אחד חזרה אליכם — כדי שגם אתם תוכלו לאשר אותו ביומן שלכם. עריכה מעדכנת את שניהם, ביטול מבטל את שניהם.
SMS לפני החלון
מספר שעות לפני המועד, לפי מה שהוגדר לסוג העדכון. לטלפון של הבעלים, אוטומטית.
התנגשות מסומנת בזמן הקביעה
המערכת יודעת אילו מערכות מקושרות זו לזו, כי היא קוראת את זה מהתשתית. אזהרה מופיעה תוך כדי בחירת המועד ולא חוסמת אתכם — היא רק לא נותנת להיתקל בזה בלילה.
צ'קליסט במקום סיכום
טופס שנבנה מראש, נענה בזמן העבודה, ונשלח אוטומטית בסיום לכל מי שמעורב.
מה מגיע אליכם
חלון מאושר, עם שם עליו
תאריך, שעה, רשימת שרתים, בעל מערכת שאישר, אנשי קשר, וצ'קליסט שנחתם. אחת לשבוע זה ההבדל בין ערב עבודה לערב טלפונים.
נראה לכם את האשף על שרתים שלכם.
ארבעים דקות. אפשר על נתוני דמו, ואפשר על ייצוא מצאי שלכם.