עיצוב המסך

כפתור עיצוב המסך יושב בראש כל כרטיס רשומה. לחיצה עליו הופכת את הכרטיס עצמו לעורך: הערכים האמיתיים נשארים על המסך, ולצדם סרגל סוגי שדה שאפשר לגרור מתוכו.

זה החצי הקרוב של שדות מותאמים. מסך ההגדרות הוא הכלי העמוק — רשימות אפשרויות, תנאים, שדות מחושבים, שרשרת מקורות ושחזור שדות שהוסרו — והוא נגיש מכאן בכפתור עיצוב מתקדם.

שתי רמות, ורק החיצונית היא לוח

רמה	איך היא מתנהגת
קבוצות (התיבות)	סידור דו‑ממדי אמיתי: גוררים את התיבה למקום פנוי, מושכים את הפינה כדי לשנות גודל
שדות (בתוך תיבה)	רשימה: מעלה ומטה, בגרירה או בכפתור, וגם מעבר לתיבה אחרת — כולל תיבה בלשונית אחרת

ההפרדה הזו אינה פשרה. רשומה היא טופס, ושורותיה נקראות בסדר — תווית, ערך, תווית, ערך. פיזור חופשי של השדות היה הורס את סדר הקריאה תוך שהוא נראה כמו יכולת נוספת: הלוח מתמלא תאים ריקים שאינם אומרים דבר, כרטיס יוצא גבוה יותר וקשה יותר לסריקה מהרשימה שהחליף. מה שכן דו‑ממדי הוא סידור התיבות — איזו כותרת יושבת לצד איזו — כי כך אדם קורא כרטיס: תיבה אחרי תיבה, רשימה בתוך כל אחת.

לוח התיבות הוא אותו לוח של לוחות המחוונים, בכוונה: שש עמודות, ידית להזזה ופינה למתיחה. מי שסידר לוח מחוונים כבר יודע לסדר רשומה.

התיבות

• רוחב בין שתי עמודות לשש, גובה עד שש שורות. תיבה צרה מכדי להציג תווית לצד ערך אינה קיימת, ותיבה גבוהה ממסך שלם מפסיקה להיות חלק מסידור שרואים.
• תיבה נמוכה מתוכנה נגללת בתוך עצמה, אומרת כמה שורות מחוץ לתצוגה, ומציעה ״התאם לתוכן״ בלחיצה אחת. היא לא מסתירה בשקט.
• קבוצה שמעולם לא הוזזה זורמת ברוחב מלא, בסדר הקיים — זה המצב הרגיל, ולכן שדרוג אינו מסדר לאיש את הכרטיס מחדש. תיבה ננעצת ללוח רק כשמישהו גורר אותה, ו״החזר לזרימה״ מחזיר אותה.
• קבוצה מסומנת מובנית היא קבוצה שהמודול מספק. אפשר לשנות לה שם (ריקון התיבה מחזיר את השם המקורי) ולהזיז ולשנות את גודלה, אבל הלשונית שלה והסדר שלה נקבעים בקוד, ואי אפשר למחוק אותה.
• מחיקת קבוצה שיצרתם מעבירה את השדות שלה ל״ללא קבוצה״. היא אינה מוחקת אותם.

לשוניות

לשונית היא פשוט השם שקבוצה יושבת עליו. העברת קבוצה ללשונית חדשה היא הדרך להוסיף לשונית, ולשונית מתקיימת כל עוד יש בה קבוצה.

לא כל לשונית יכולה לארח שדות. חלק מהן מוזנות ממודול אחר — חולשות, קריאות, מסמכים, היסטוריה — ואינן מבקשות קבוצות כלל. בורר הלשונית מציע בדיוק את הלשוניות שכן, כדי שקבוצה לא תוכל להישלח למקום שבו היא תיעלם.

שדות המלאי

השם, ה‑IP והמערכת אינם שדות שהוגדרו כאן — הם מגיעים מהמלאי. הם מוצגים עם מנעול ועם הסיבה, ולא עם ידית שגרירה תתעלם ממנה.

מקלדת

לכל גרירה יש מקבילה, וזה הכלל ולא נפילה לאחור:

• מקשי החיצים מזיזים תיבה ממוקדת תא אחד. בעברית ← מקטין את מספר העמודה, כי עמודה 1 היא הימנית.
• גודל ומיקום על כל תיבה קובע רוחב, גובה, עמודה ושורה מרשימות.
• לכל שדה יש חצי מעלה/מטה, ובורר קבוצה שמעביר אותו לכל קבוצה בכל לשונית.
• לכל סוג שדה בסרגל יש כפתור ＋ שפותח את אותו חלון שגרירה פותחת.

השמירה

שינוי מבני נשמר מיד. אין טיוטה, אין כפתור שמירה ואין מצב ביניים — הכרטיס טוען שהוא הכרטיס, וכרטיס שמציג סידור שלא נשמר מציג משהו שאינו נכון. כשל נראה כשלט, לא כפעולה שלא קרתה.

טופס השדה עצמו הוא היוצא מן הכלל, ויש לו כפתור שמירה משלו: הוא נושא בדיקת גרסה, ושינוי ל״חובה״ מציג קודם כמה רשומות קיימות אינן עומדות בתנאי.