טריות הנתונים

קריאה של כלל המצאי היא סריקה מלאה, וכל מסך שנשען עליה היה משלם אותה מחדש אלמלא כן. במקום זאת מונחות שתי שכבות זיכרון זו על זו, ולכן מסך יכול להציג נתונים בני כמה דקות.

שכבה	היכן היא יושבת	חלון	מה נשמר בה
דפדפן	בלשונית הפתוחה, לכל משתמש בנפרד	חמש דקות	קריאות של מערך שלם
שרת	משותפת לכל המשתמשים	מספר דקות, נקבע בפריסה	רק הקריאה הלא־מסוננת

השכבות מצטברות ולא מחליפות זו את זו: הראשונה חוסכת רשת ופענוח לכל לשונית, השנייה חוסכת עבודה מבסיס הנתונים לכולם.

מה אף פעם לא נשמר

• חיפוש. שאלה חדשה מקבלת קריאה חדשה, תמיד.
• נתוני הדגמה. תקלת רגע במקור לא תנעל שורות הדגמה מול כל המשתמשים למשך החלון.
• דבר על הדיסק. אין שמירה מקומית בדפדפן, ולכן טעינה מחדש של העמוד מתחילה נקי.

הכפתור

בסרגל של כל מסך שקורא מערך שלם יש כפתור רענון. הוא נושא את כל התשובה בכיתוב הצף שלו:

• ״עודכן לפני N דק׳ · רענן נתונים״ — הגיל והפעולה יחד.
• בזמן ריצה הוא מסתובב ומושבת. לחיצה שנייה באמצע רענון רק הייתה מוסיפה קריאה כפולה.
• הגיל מחושב מחדש כל שלושים שניות, כדי שעמוד שנשאר פתוח שעה לא יטען ״עודכן זה עתה״.

מסך שנבנה מכמה קריאות מציג את הגיל של הישנה שבהן. לחיצה אחת חוצה את שתי השכבות.

כתיבה מנקה את שתיהן

שמירה מפילה מהזיכרון את מה שהיא שינתה, בשתי השכבות. בלי זה הערה שנשמרה במסך אחד הייתה נשארת בלתי־נראית במסך אחר עד סוף החלון — וזה נקרא בדיוק כמו ״השמירה שלי לא עבדה״.

בסיסי נתונים — מסך שמתנהג אחרת

מסך בסיסי הנתונים קורא ישירות מהמקור שלו ואינו חלק מהזיכרון המשותף. יש לו כפתור רענון משלו, והוא מדפיס את מועד הקריאה במקום גיל. כשהמקור אינו זמין הוא אומר זאת בכתובית ענבר ומציג נתוני הדגמה — ראו אבחון תקלות.