ארונות ואתרים

לארון יש שני מספרים, לא אחד: כמה יחידות תפוסות בו, וכמה מהמעגל שלו כבר נמשך. ארון יכול להיות מלא בחצי ולא לקבל עוד מכונה, וזאת הדרך הנפוצה ביותר שבה מגלים שחדר מכונות נגמר. הטבלה ממוינת לפי הגבוה מבין השניים — מיון לפי תפוסת היחידות בלבד מציב את הארון שחרג בחשמל מתחת לארון שיש לו מעגל פנוי, וזה בדיוק ההיפך ממה שהרשימה נקראת בשבילו.

ניצולת מעגל

הספק הארון חלקי זרם × מתח × 0.8.

ה‑0.8 הוא NFPA 70 §210.20(A): עומס רציף — שלוש שעות ומעלה, כלומר כל שרת — מתוכנן ל‑80% מדירוג המעגל. ההפחתה כבר נמצאת במכנה, כך שסף התראה של 80% על העמודה הזאת הוא 80% מהערך שכבר הופחת.

בלי רישום ארונות אין ניצולת מעגל בכלל. זרם ומתח לכל ארון אינם מגיעים משום מקור אוטומטי, ולכן הם נרשמים בנפרד. ארון בלי רשומה מציג ״דרוש רישום ארונות״ במקום מספר — לא ניחוש מברירת מחדל, וגם לא אפס.

עמודות הטבלה

עמודה	מה היא אומרת
ארון	שם הארון. לחיצה פותחת את האלווציה שלצד הרשימה
מה מגביל	חשמל או יחידות — הגבוה מבין שני האחוזים
ניצולת U	יחידות תפוסות מתוך גובה הארון
ניצולת מעגל	ההספק מול העומס הרציף המותר
רצף פנוי	הרצף הפנוי הגדול ביותר, לא סך היחידות הפנויות
הספק · הספק פנוי	הצריכה הממוצעת המצטברת, ומה נשאר עד המותר
מכשירים	כמה שרתים פיזיים רשומים בארון
מעגל	הזרם והמתח מתוך רישום הארונות
מגבלת משקל	העומס הסטטי המותר, כפי שנרשם

רצף פנוי הוא העמודה שאי אפשר לוותר עליה. ארון שיש בו 22 יחידות פנויות באחת‑עשרה פרצות של שתי יחידות אינו יכול לקלוט שלדה של ארבע יחידות, ואחוז תפוסה מסתיר את זה לגמרי.

גובה הארון מגיע מרישום הארונות. כשאין רשומה, המסך מניח 42 יחידות — ובכוונה: EIA-310 מתקנן את היחידה, לא את גובה הארון, ולכן זו מוסכמה ולא תקן.

משקל

מגבלת המשקל של הארון נרשמת; העומס בפועל אינו מחושב. במלאי אין משקל שלדה, והמצאת מספר לכל דגם היא בדיוק המספר שמישהו יתכנן לפיו רצפה צפה. הכרטיס מדפיס את המגבלה ואומר במפורש שהעומס אינו ניתן לחישוב.

האלווציה והטבלה שלצידה

לחיצה על ארון פותחת שתי תצוגות מתחלפות של אותו דבר: אלווציה וטבלה.

הציור אינו משתקף בעברית. ארון הוא עצם פיזי: יחידה 1 נמצאת למטה בכל מדינה, והמכונה שביחידה 1 היא המכונה שביחידה 1. מה שכן זז הוא סרגל מספרי היחידות, שיושב בצד שממנו מתחילים לקרוא — מימין בעברית, משמאל באנגלית — כדי שהקורא ייתקל בציר ראשון.

הטבלה שלצד האלווציה אינה גיבוי אלא עמית. היא מה שקורא מסך וייצוא צורכים, והיא היחידה שעונה על ״איפה יש רצף של ארבע יחידות״: שורותיה הן U מ, U עד, גובה, שם שרת וסטטוס, כולל הפרצות הפנויות.

לפי אתר

מתחת לרשימה יש ריכוז לכל אתר: כמה ארונות ומכשירים יש בו, ההספק הכולל, היחידות התפוסות, הארון הצר ביותר, כמה מהארונות רשומים חשמלית, וכמה מערכות יושבות בחדר.

הקירור נגזר מההספק: ואט × 3.412142 = BTU/hr, ו‑12,000 BTU/hr הם טון קירור אחד. שתי ההמרות הן הגדרות, ולכן הן מסומנות תקן.

כשאין נתוני מיקום פיזי

אם אף שרת במלאי אינו נושא ארון ויחידה, המסך אינו מציג טבלה ריקה — הוא מסביר שהארון והיחידה הם שדות שאין להם מקור אוטומטי: אדם מציב מכונה בארון, ושום דבר ברשת אינו יודע באיזה חדר היא נמצאת. הם מגיעים מייבוא רשימת ארונות או מהזנה ידנית בכרטיס השרת.